סרטן השד ידוע כסרטן מסכן חיים המאובחן ברמות שכיחות גבוהה ביותר בקרב נשים ברחבי העולם. בעוד שבדיקות סריקה תקופתיות כמו ממוגרפיה, ואבחנה מוקדמת של סרטן השד הן נקודות מפתח בטיפול ובפרוגנוזה של החולה, פריצות דרך חדשות ומעניינות נעשו בשנים האחרונות, במטרה לשפר את שיעורי ההצלחה הטיפוליים בסרטן זה והקטנת תופעות הלוואי של טיפולים אלו.
טיפול בכלי הדם בתאים סרטניים
הנחת בסיס בולטת קשורה להרכבה ותפקודה של רקמת הסרטן המתפתח; תאי הסרטן דומים במאפיינים רבים לתאים בריאים אחרים בגופנו, עם הבדלים קטנים, אשר בסופו של דבר מביאים להתפתחות וצמיחה בלתי מבוקרת של רקמת הסרטן.
זיהוי ומיפוי של אותם הבדלים בתאי הסרטן מהווה בסיס להתערבות טיפולית למיגור תאי הסרטן. במילים אחרות, באנלוגיה לשדה הקרב, יכולות טיפוליות חדשות הן כמו נשק ייחודי שיידע לזהות את האויב (תאי הסרטן) מבלי לפגוע בכחותינו (תאי הגוף).
התפתחות הגידול הסרטני הוא תהליך רב שלבי מורכב שמערב לא רק שינויים גנטיים וביטויים על פני התא הסרטני, אלא גם תנאים סלקטיביים התומכים בסביבתו של הגידול עצמו.
מרכיב מפתח באותה הסביבה הוא כלי הדם המספקים את הגידול. התפקיד של יצירת כלי דם, או אנגיוגנסיס, הוא אחד המאפיינים הבולטים ביותר של התפתחות גידול סרטני.
שילוב תרופות וחומרים המונעים את היווצרותם של כלי הדם שמספקים את הגידול הסרטני הוא אחד מאבני הייסוד המרכזיות בטיפול בסרטן בעשור האחרון. באופן זה, חומרים המעכבים את המולקולה VEGF, מולקולה בעל תפקיד מרכזי בתהליך האנגיוגנסיס, הציגו תוצאות טיפוליות מבטיחות בעכברות עם גידולים סרטניים – אולם התאמת הטיפולים הללו לבני אדם עדיין נמצאת בשלבי מחקר ולא תמיד תואמת את האפקט המשוער.
פגיעה ממוקדת בתאי הסרטן
אפשרות אחרת, מוכרת וישימה יותר היא פגיעה באתרים ספציפיים הקיימים כמעט אך ורק בתאים הסרטניים. התרופה המסחרית "הרצפטין" פועלת במנגנון מעין זה.
מנגנון פעולה זה מתבסס על העובדה שביותר מ- 30% מחולות סרטן השד הראשוני, קיים ביטוי של חלבון בשם HER-2, שלו תפקיד בגדילת והתפתחות הגידול הסרטני. התרופה הינה נוגדן המכוון נגד תאים המבטאים את החלבון, ובכך מעכבים את התפתחות הגידול ואף מסייעים בהשמדתו על ידי הפעלת המערכת החיסונית כנגדו.
בשל הספציפיות הרבה של תרופה זו, היא בעלת תופעות לוואי מעטות ויעילות מוכחת בטיפול בנשים שלהן גידול המבטא את החלבון HER-2.
עם זאת, ראוי לציין שעלות הטיפול בהרצפטין היא גבוהה מאד והאפקטיביות המשמעותית שלה היא בחולות ספציפיות בלבד. על פי אותו העיקרון, התערבות בהשפעה של הורמון המין הנשי אסטרוגן על תאי סרטן שד אשר הדגימו אתרים המשופעלים על ידי ההורמון, הביאה להאטה בקצב הגידול של הרקמה הסרטנית והאריכו את משך הזמן הממוצע בו באו לידי ביטוי גרורות סרטניות.
הכרת התנהגות תאי הסרטן
אפיון התכונות של תאי הסרטן והתנהגותם בתנאים פיזיולוגיים שונים מהווה צוהר חדש יחסית ומעניין לא פחות. תרופות ישנות-חדשות שיועדו בעבר לטיפול בתחלואים שונים, נמצאו יעילות בהכחדתם של תאים סרטניים.
תרופות שהופקו בעבר במטרה לצמצם את הנזק התאי לאחר שבץ מוחי הדגימו יכולת פגיעה בתאי סרטן שד בעכברי מעבדה. החומרים מתערבים במסלול התרבות התא בכך שהם מביאים לעצירת תהליך החלוקה. פעילות החומרים הללו חלה על תאי הסרטן ועל התאים הבריאים בגוף האדם. יעילותם טמונה בכך שבתאי הסרטן הפגיעה בתהליך החלוקה היא בלתי הפיכה ולכן מובילה למוות של התא הסרטני, כשמאידך, לתאים הבריאים יש יכולת שיקום המתגברת על השפעת החומרים כך שבפועל התאים שאינם סרטניים אינם נפגעים וממשיכים להתחלק כאילו לא נחשפו לחומר מעולם.
זיהוי מכניזם הפעולה עשוי להוביל לפריצות דרך חדשות ומבטיחות יותר בטיפול בסרטן השד. אף על פי כן, מורכבות הטיפול והשלכותיו על בני האדם, מהווים אתגרים לא פשוטים שעלינו להתמודד עימם לפני שנוכל ליישמם ולהופכם לתרופות ממוקדות בטיפול בסרטן השד.
ראו גם:
