סרטן שד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בנשים. מעריכים שיותר – 10% מהנשים יחלו בו במהלך חייהן. עם זאת, מזה שנים רבות לא מדובר בגזר דין. סיכויי ההחלמה מסרטן שד גבוהים במיוחד בגילוי בשלב מוקדם.
סרטן שד בשלב מוקדם כולל גידול שלא שלח גרורות לאיברים מרוחקים, לא התפשט לקשריות לימפה סמוכות, וגודלו קטן באופן יחסי. שלב המחלה בגידול כזה הוא I (שלב IV הוא השלב המתקדם ביותר).
במקרים רבים הטיפול בחולות עם סרטן שד בשלב I איננו כולל טיפול כימותרפי כלל, ולעיתים, כתלות בניתוח שעוברת החולה, גם אין צורך בהקרנות.
טיפול בסרטן שד בשלב מוקדם
הטיפול הראשוני בסרטן שד בשלב מוקדם כולל בשלב הראשון ניתוח. ניתוח יכול להיות משמר שד, (לומפקטומיה – Lumpectomy) או כריתת שד מלאה (מסטקטומיה – Mastectomy).
במידה והאישה העדיפה לעבור כריתת שד חלקית, דרוש טיפול משלים נוסף בהקרנות.
עד לפני מספר שנים, היה מקובל בקרב הרופאים שנשים עם סרטן שד שהתגלה בשלב מוקדם אינן זקוקות לטיפול כימותרפי כלל.
רק במידה ונמצאו גורמי סיכון לחזרה של המחלה באחוזים גבוהים ניתן טפול כימותרפי. גורמי סיכון כאלו הם עירוב של קשריות לימפה, וקולטן חיובי ל – HER2 (סמן מולקולרי בעל חשיבות גדולה בסרטן שד).
שיטת טיפול זה הובילה להצלחות מרובות. מעל 80% מהנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם יכולות להירפא ממחלתם באמצעות טיפול זה. עם זאת, היה ידוע שנשים אחדות נמצאות בסיכון לחזרה של הסרטן, ולא ניתן היה לזהות נשים אלו, ולטפל בהן בטיפול כימותרפי כדי להפחית את הסיכון למחלה גרורתית לאחר מספר שנים מהטיפול הראשוני.
חשוב לזכור שהטיפול הכימותרפי איננו טיפול פשוט. הטיפול הסטנדרטי בסרטן שד כולל את התרופות אדיראמיצין, ציקלופוספמיד, ובדרך כלל גם טקסול.
לתרופות אלו תופעות לוואי קשות: נשירת שיער, פגיעה בפעילות הלב, פגיעה בעצבים (נוירופתיה) ועוד. לכן, רופאים רבים ניסו למצוא דרכים לזיהוי חולות עם סרטן שד בשלב מוקדם שבהן יהיה כדאי לטפל בכימותרפיה, ולחסוך טיפול מיותר מחולות אחרות.
Oncotype והשפעתו על טיפול בסרטן שד – רפואה מותאמת אישית?
בדיקה חדשה שניתנת לביצוע בעת האחרונה ונותנת מענה חלקי לשאלה שהועלתה היא בדיקת האונקו-טייפ (Oncotype). מה היא בדיקה זו, ולמה נועדה?
בעקבות מחקר ארוך שנים בסרטן השד התגלו מספר גנים המשפיעים על אלימות המחלה וסיכויי החזרה שלה. במחקרים רפואיים שנערכו נאספו חלבונים הקשורים באופן ישיר לסיכון של סרטן השד להתפרץ לאחר טיפול ראשוני.
גנים אלו מתבטאים בצורה שונה אצל נשים שונות. אופן ההתבטאות של גנים אלו משפיע גם על תגובתו של הגידול לטיפול כימותרפי. בדיקת ה – oncotype בודקת את התבטאות אוסף הגנים הללו בגידול הנבדק, ומשקללת את הנתונים לאחוז, המציין את הסיכון לחזרה של סרטן השד. בעצם, באמצעות בניית מודל גנטי ייחודי לגידול המדובר, ניתן להעריך את הסיכון האינדיבידואלי של החולה.
התוצאה המתקבלת מיוצגת כאמור על ידי מספר – Recurrence score, המתאים לאחוז הסיכון לחזרה של המחלה ללא טיפול כימותרפי.
על פי ציון זה מחלקים את הנשים לקבוצות סיכון. ציון של מעל ל – 31, למשל, מתאים לסיכון גבוה לחזרה של סרטן השד.
תוצאות אלו התקבלו ממחקרים גדולים שכללו דגימות רבות של גידולים שנבדקו בבחינה מולקולרית לגנים הנבדקים ב- Oncotype, והוצלבו עם ההיסטוריה הרפואית של החולות, הטיפול הכימותרפי שקיבלו, ומהלך מחלתן.
אין ספק שבדיקה זו מקדמת את האונקולוגיה צעד נוסף אל עבר רפואה מותאמת אישית. ברפואה מותאמת אישית מותאם הטיפול לחולה על פי הפרופיל הגנטי האישי שלו, באמצעות בדיקות ביוכימיות מולקולריות מתקדמות.
התאמה אישית כזו של הטיפול מספקת ניהול מיטבי של המחלה, אך היא עדיין בגדר טיפול עתידני, ולא פרקטיקה רפואית מקובלת.
בנוסף, היכולת להימנע מטיפול כימותרפי לנשים שלא ירוויחו מטיפול כזה תאפשר חיסכון בתופעות לוואי חמורות מיותרות של הטיפול.
לאחרונה, קיימת אפשרות לבדיקה דומה גם בסרטן המעי הגס – ובדיקות נוספות המכילות פאנל רחב יותר של גנים שנבדקים נמצאות בשימוש קליני ראשוני – העתיד מבטיח הרבה בהתאמת הטיפול המדויק לחולה בסרטן.
בדיקה נוספת הנקראת סימפוני קובעת אם נשים יעברו טיפול כימותרפי מאסיבי או רק טיפול ביולוגי או בהקרנות
