שכיחות סרטן הערמונית בקרב גברים הולכת ועולה, כך שההערכה היא כי במהלך 2016 היו כ- 180,890 מקרים חדשים של סרטן ערמונית ו- 26,120 מקרי מוות מהמחלה. הסיכון לחלות במחלה היא אחד מכל שבעה גברים, והוא נחשב לסיבת המוות השניה בקרב גברים.
השונות הגדולה בשכיחות המחלה ברחבי העולם יכולה לנבוע בשל יחסי הגומלין בין השפעות גנטיות, וסביבה (כמו למשל הנגישות לשירותי הבריאות), אשר עלולים להשפיע על התפתחות והתקדמות המחלה. הבדלים בשיטות ההקרנה היו גם בעלי השפעה מהותית על שכיחות סרטן הערמונית, כמו גם אבחון מוקדם עוד לפני הופעת הסימנים הקליניים.
מציאת האנטיגן הספציפי לערמונית (PSA) והתרומה הגנטית להתפתחות המחלה עשויה להצביע על קשרים לסרטנים אחרים ולמניעה מוקדמת. טרנספורמציה ממאירה של תאי אפיתל בבלוטת הערמונית והתקדמות סרטן הערמונית צפויה לנבוע מסדרה מורכבת של גורמים הנמצאים תחת השפעות גנטיות וסביבתיות.
הסיכון לסרטן הערמונית הוא עד 5 פעמים גבוה יותר בגברים עם BRCA2 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. מחקר עוקבה הראה כי הסיכון לסרטן הערמונית בקרב גברים מתחת לגיל 65 שנים הוא יותר מ 7 פעמים גבוה יותר בחולים עם מוטצית BRCA2 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הסיכון לסרטן הערמונית עשוי להיות מוגבר עם מספר וריאנטים גנטיים אחרים, והמחקר עדיין נמשך גם בקשירתו לסוגי סרטנים אחרים.
הבסיס הגנטי למחלת הסרטן
כ -5% עד 10% ממקרי סרטן השד נחשבים לתורשתיים, הנגרמים על ידי גנים שעברו מהורה לילד. גנים הם חלקיקים תאיים, כלול כרומוזומים, עשויים דנ"א (חומצת DNA) המכילים את ההוראות לבניית חלבונים. החלבונים שולטים במבנה ותפקוד כל התאים אשר מרכיבים את הגוף. חריגות ב- DNA הן כמו שגיאות דפוס, כך שהם עשויים לספק את ההוראות הלא נכונות, שיובילו לצמיחת תאים פגומה. אם יש שגיאה בגן, אותה הטעות תופיע בכל אחד מהתאים המכילים את אותו הגן. המחקר מצביע על כך שנשים עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח, בן) שאובחנו עם סרטן הערמונית נמצאות כנראה בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד.
המחקר הוא חלק מניסוי קליני גדול מאוד אשר כלל מידע מ 161,600 נשים לאחר גיל המעבר שהיו בגילאי 50 עד 79 כאשר הן הצטרפו למחקר בין השנים 1993 ו 1998. המחקר חיפש קשר בין בריאות, תזונה, סגנון חיים, וגורמים גנטיים וכן בעיות בריאות, כמו סרטן. במחקר זה אשר התווסף למחקר הישן יותר, החוקרים בחנו את הרשומות של 78,171 נשים שלקחו חלק במחקר תצפיתי שמעולם לא אובחנו עם סרטן השד כשהן שלקחו חלק במחקר. עד שנת 2009 נמצאו 3,506 מקרי סרטן השד בקרב הנשים.
תוצאות המחקר
החוקרים בדקו את ההיסטוריה של קרובי משפחה מדרגה ראשונה של נשים (אבות, אמהות, אחיות, אחים, בנים, ובנות) אשר אובחנו עם או סרטן השד או סרטן הערמונית. התוצאות הראו כי הסיכון לחלות בסרטן השד היה גבוה ב 14% יותר מהממוצע בקרב נשים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה אשר אובחן עם סרטן הערמונית. הסיכון לחלות בסרטן השד היה גבוה 78% גבוה יותר מהממוצע בקרב נשים עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה אשר אובחנו עם סרטן השד והערמונית.
הסיכון לחלות בסרטן השד היה גבוה בהרבה – יותר מכפול, בנשים שחורות עם היסטוריה משפחתית מדרגה ראשונה של סרטן השד והערמונית לעומת נשים לבנות (66% יותר) עם היסטוריה משפחתית מדרגה ראשונה של סרטן השד וסרטן הערמונית. לדברי החוקרים, תוצאות המחקר מראות כי רופאים צריכים לקחת היסטוריה משפחתית מלאה של כל סוגי הסרטנים – בכדי לסייע להעריך את הסיכון של אישה לחלות בסרטן השד.
