ישנם טיפולים רפואיים המבוססים על מתן הורמונים, שיכולים לסייע מאוד לנשים המחלימות מסרטן השד. דוגמא לכך היא תרופה בשם טמוקסיפן הניתנת לנשים החולות במחלה זו. כמו כן, קיים סוג נוסף של טיפול באמצעות תכשירים הידועים כ"מעכבי ארומטאז" אשר יכולים לסייע רבות לנשים חולות אשר מצויות בתהליך החלמה.
טיפולים כאלה, עשויים לא רק לסייע בריפוי אלא גם עשויים במקרים מסוימים להקטין מאוד את הסיכוי כי לאחר ההחלמה המחלה תחזור פעם נוספת. אך למרות העובדות הידועות הללו, מגלה מחקר שפורסם לאחרונה תמונת מצב עגומה. פעמים רבות נעשה שימוש לקוי בטיפולים הללו או שהם לא ניתנים כלל והחולות משלמות את המחיר.
עשרות אלפי נשים נפגעות
חוקרים שבדקו את הנתונים בארצות הברית גילו כי מספר גדול מאוד של נשים שהחלימו מסרטן השד, הלכו לעולמן בשל אי קבלת הטיפול. לו נשים שהחלימו מסרטן השד היו מקבלות את הטיפול שנמנע מהן או מקבלות אותו באופן הנכון, ללא שגיאות, היו ניצלות בעשור האחרון כ-10,000 עד 15,000 נשים בארצות הברית בלבד.
אחד מעורכי המחקר, רופא בכיר בשם דזנג יו, (פרופסור מאוניברסיטת שיקגו) סיפר על המצב כיום. לדבריו, הטיפולים ההורמונליים או טיפולים במעכבי ארומטאז נמצאים בשימוש נמוך מהרצוי. לעיתים ניתן טיפול חלקי או שגוי. ניתן להבין כי חייבים לחתור לשינוי מצב זה שכן קיימים נתונים המראים עד כמה טיפולים הורמונליים יכולים לסייע. על פי ההערכה מקובלת, מתן טיפול הורמונלי לחולות סרטן השד יכול להוריד את הסיכון לתמותה בכ-30 אחוזים.
למנוע את חזרת המחלה
אופי הטיפולים, כפי שמסבירים החוקרים, מבוסס על חסימת הורמונים. הטיפול יכול להאט מאוד, לעכב ואף לעצור גידולים מאשר ההורמונים מסוימים מאיצים את התפתחותם. את הטיפול מקובל לרשום לחולות באמצעות גלולות, אשר יש ליטול אותן באופן יומי, לתקופה של שנים. על פי הדיווחים, טיפול זה יכול להתמשך לאורך 10 שנים ואף יותר.
המחקר שנעשה הקיף מספר גדול מאוד של נשים החולות בסרטן השד. נבדקו כאלה שבהן נמצא כי הסרטן עשוי היה להגיב לטיפול ההורמונלי. נאספו רישומים של נשים חולות בכל רחבי ארצות הברית והתגלה כי על כל שש נשים שהיו יכולות להפיק תועלת מהטיפול, מטופלת אחת למעשה לא קיבלה אותו. החוקרים הוסיפו וקבעו כי להערכתם, במשך עשר שנים שלגביהם נאספו הנתונים, 15 אלף נשים יכולות היו להינצל.
יש סימנים מעודדים
המחקר לא העלה רק תמונת מצב עגומה. החוקרים ביקשו לציין כי במהלך התקופה, החל משנת 2004 ובעשר השנים שלאחר מכן, חל שיפור במצב ויותר נשים זכו לקבל את הטיפול מציל החיים. פרופסור יו הסביר בראיון כי ניתן לראות שהטיפול החל להיות יותר ויותר פופולרי. לעומת שבעים אחוז מטופלות שיקבלו את הטיפול בתחילת המחקר, כשמונים וארבעה אחוזים מהחולות קיבלו אותו לקראת התקופה האחרונה בה נאספו הנתונים. עוד הוסיפו החוקרים ואמרו כי ברור שיש עדיין לאן להתקדם. כמו כן, נמצא כי כשלושה אחוזים מהמטופלות קיבלו טיפול לא נכון, שגוי או לא מתאים בהינתן סוג הסרטן שבו חלו.
ראוי לציין כי לטיפולים ההורמונליים יש גם חסרונות. בין היתר, מדובר על תופעות לוואי כדוגמת גלי חום או בחילות. בנוסף, עשוי להיות סיכוי מוגבר להתקף שבץ (בטיפול בטמוקסיפן) וכי טיפולים במעכבי ארומטאז מעלים סיכוי למחלת אוסטאופורוזיס. עוד נמסר כי בקרב קבוצות נשים בעלות אפיונים מסוימים, לטיפול האמור יש סיכוי רב יותר להועיל. מסיבות שטרם הובררו עד תום, למשל בקרב נשים שחורות, הטיפול פחות יעיל לעומת חולות לבנות או ממוצא אסיאתי.
