נהוג לחלק את כל הרקמות בגוף לארבעה סוגים עיקריים. החלוקה היא לפי מראה התאים במיקרוסקופ, והקשרים הנוצרים בין התאים. ארבע הרקמות המוגדרות בגוף הן: רקמת אפיתל, רקמת חיבור, שריר ורקמת עצב.
רקמת אפיתל מתארת תאים הקשורים ומחוברים זה לזה, ויוצרים מבנה צפוף. ברקמת חיבור התאים "שוחים" בתוך ים של חומרים אחרים – סיבים, מינרלים (בעצם), וכדומה. רקמת שריר מורכבת מתאי שריר (משני סוגים: שריר חלק ושריר מסורטט), ורקמת עצב מורכבת מתאי עצב- נוירונים, והתאים התומכים בהם, מצפים אותם, וכדומה.
חלוקה זו חשובה לתיאור של מחלות שונות, מבנה של איברים, וסיווג של גידולים ממאירים.
מה זו קרצינומה?
קרצינומה היא גידול שמתפתח מתאי אפיתל, או שיוצר מבנים אפיתליאלים. בלוטות מפרישות בגוף, והצינורות המוליכים את ההפרשות מורכבים גם הם מרקמת אפיתל. משמעות המילה "קרצינומה" היא סרטן (מקור המילה ביוונית), ולעיתים משתמשים בה כמילה נרדפת לגידול ממאיר בכלל. עם זאת, קיימים סוגים נוספים של גידולים ממאירים: סרקומה מתפתחת מתאי רקמת חיבור או משריר, מחלות הלימפומה והלוקמיה מתפתחות מתאי דם לבנים, ועוד.
גם בשד, הרקמה המפרישה את החלב והצינורות המוליכים את החלב אל הפטמה יוצרת מבנים שבנויים מרקמת אפיתל. לכן, תהליכים ממאירים שמופיעים בחלקים אלו בשד יוגדרו כקרצינומות מסוגים שונים. תהליכים ממאירים שיופיעו ברקמת השומן של השד או ברקמת החיבור שבין התאים המפרישים יקראו סרקומות.
קרצינומה בשד
מרבית מקרי סרטן השד המאובחנים הם מסוג של קרצינומה. רק מיעוט של מיעוט הגידולים הם מסוג סרקומה, לימפומה, או גידולים אחרים. לכן, החלוקה של הקרצינומות חשובה ביותר בקביעת התכונות של המחלה שממנה סובלת החולה, הפרוגנוזה (הצפי לעתיד), ולעיתים גם הטיפול.
סוג הקרצינומה ודרגת האלימות שלה נקבעים בבדיקת ביופסיה, על פי מראה תאים במיקרוסקופ. הרופא שבוחן את דגימת הרקמה שנלקחה הוא פתולוג, המומחה בהערכה תאית של סרטן.
קרצינומה "במקום"
בשלבים הראשונים של גידול ממאיר, התאים הסרטניים של רקמת האפיתל לא פולשים מעבר לגבולות המקוריים של רקמת האפיתל – ואפילו לא מעבר לשכבת הבסיס התומכת שמתחת תאים אלו.
בעצם, מדובר בשלב פרה-ממאיר, בו התאים מתחילים לרכוש את תכונותיהם של תאים סרטניים, אך טרם עזבו את מקומם המקורי ברקמה, ולא התפשטו כלל. מצב זה קל מאוד לריפוי, וכריתה של נגע זה, אם אכן התגלה בשלב מוקדם כל כך, מובילה לריפוי מלא.
סוגים שונים של קרצינומה בשד
נהוג לחלק את הקרצינומות השונות על פי המראה ההיסטולוגי שלהם (המבנה שהם יוצרים במבט תחת המיקרוסקופ), ועל פי המקור ברקמת השד שממנה התפתחו:
Infiltrating ductal carcinoma
זה הסוג הנפוץ ביותר של גידול ממאיר בשד בכלל, וקרצינומה בפרט – כשלושה רבעים מכלל הקרצינומות הם מסוג זה. מקורם של התאים הממאירים הוא בצינורות המוליכים את החלב בשד (זה פירוש המילה ductal בשם הגידול).
גידולים אלו פולשים לרקמה הסמוכה במבנה בעל שלוחות, אופייני לגידולים סרטניים. נהוג לחלק גידול זה לשלושה שלבים, על פי דרגת ההתמיינות שלו. דרגת התמיינות גבוהה מציינת דמיון ניכר לתאים נורמליים בשד, ולכן פוטנציאל ממאירות קטן באופן יחסי, ואילו דרגת התמיינות נמוכה מתאימה לגידול אלים, שאיבד הרבה מהתכונות של תאים רגילים בצינורות השד.
Infiltrating lobar carcinoma
גידול זה מתפתח מהתאים שיוצרים את הבלוטה המפרישה בשד. שכיחותו עולה בעולם המערבי בשנים האחרונות. גידול זה שונה מגידול דוקטלי (הסוג הקודם שתואר) בכמה תכונות:
הגידול מופיע בשכיחות גבוהה יותר במוקדים מרובים בשד, או בשני השדיים. גיל ההופעה של הגידול גבוה יותר באופן ממוצע, הוא נוטה לשלוח גרורות בשלב מאוחר יותר, ולאזורים אחרים בגוף בהשוואה לגידול הדוקטלי. קיימות עדויות שייתכן שהפרוגנוזה של גידול לוברי (התחזית לעתיד המחלה) מעט טובה יותר משל הגידול הדוקטלי.
סוגים נוספים של קרצינומות, נדירים יותר, שיכולים להופיע בשד כוללים: ductal carcinoma, lobar carcinoma, mucinous, tubular carcinoma, גידולים מעורבים של תתי סוגים שונים, ועוד.
