רוב המקרים של סרטן השד שבהם המחלה מתרחשת על רקע גנטי הם אקראיים (ספורדיים), אך בחמישה עד עשרה אחוז מהמקרים קיים סיפור משפחתי שיש בו כדי להעלות את החשד לכך שמדובר במחלה בעלת גורם סיכון תורשתי.
מבין כל הגורמים לסרטן שד תורשתי, השכיח ביותר הוא מוטציות גנטיות בשני גנים הנקראים BRCA1 ו- BRCA2. גנים אלו מוכרים לחוקרים כבר משנות התשעים של המאה הקודמת, שכן באמצע עשור זה הגנים שובטו במסגרת מחקר שבו בדקו משפחות עם מקרים מרובים של סרטן השחלה וסרטן השד. המחקר הראה שהגנים הספציפיים האלו ממלאים תפקידים מגוונים וחשובים ביותר בתאים, בדגש על תיקון של נזקים הפוגעים בחומר הגנטי (DNA).
המשמעות היא שישנם עוד גנים נוספים מעבר ל BRCA1 ו- BRCA2 שיכולים לגרום להתפתחות של סרטן שד תורשתי כשישנם עוד כאלו שטרם התגלו.
שכיחות המוטציות בגנים BRCA1 ו- BRCA2 בנשים בישראל
השוני המשמעותי הזה נובע מקיומן של שלוש מוטציות ספציפיות: 185delIAG ו- 5382insC המופיעות ב- BRCA1 ו- 6174delT המופיעה ב- BRCA2. בחולות סרטן השד ממוצא אשכנזי שלא נבחרו על סמך סיפור משפחתי או גיל אבחנה, נמצא שכעשרה אחוז מהן נושאות את אחת מהמוטציות השכיחות כשהשכיחות שלהן גבוהה יותר ככל שהמחלה אובחנה בגיל צעיר יותר: עד רבע מהחולות שאובחנו לפני גיל ארבעים לעומת כחמישה אחוז בלבד בקרב חולות שאובחנו לאחר גיל חמישים.
בדיקות גנטיות לבירור מוטציות או שינויים מבניים בגנים BRCA1 ו- BRCA2
הסריקה המלאה של הגנים כוללת בדיקה של הרצף הגנטי במלואו וחיפוש של שינויים מבניים (תוספות או חסרים) אך בדיקת הרצף אינה מושלמת משום שהיא לא מסוגלת לזהות שינויים מבניים המהווים 15-10 אחוז מהמוטציות בגנים אלה.
מה הסיכוי של אישה הנושאת מוטציה בגנים BRCA1 או BRCA2 לחלות בסרטן השד?
בגדול הסיכוי של אישה הנושאת מוטציה בגן BRCA1 לחלות בסרטן השד עד גיל 80 מוערך ב-87-67 אחוז ואילו הסיכוי של אישה הנושאת מוטציה בגן BRCA2 לחלות בסרטן השד מוערך ב-84-24 אחוז. רק כדי לסבר את האוזן, נציין כי הסיכוי באוכלוסייה הכללית עומד על 12 אחוז בלבד.
מעניין לדעת שבמחקר ישראלי רחב היקף נמצא שהסיכון לפתח סרטן השד היה גבוה לא רק בקרב נשאיות אלא גם בקרב קרובות המשפחה שלהן: הסיכוי לפתח סרטן השד עד גיל 75 היה 34% בקרובות משפחה של נשאיות מוטציה בגן BRCA2 ו-79% בקרובות משפחה של נשאיות מוטציה בגן BRCA1.