מהם התסמינים הפיזיים?
גוש בשד הינו הסימן הראשוני השכיח ביותר המאובחן על ידי האישה, באמצעות מישוש השד. הבדיקה הבייתית הינה כלי לאבחון נגיש אשר נערך טרם ביצוע הממוגרפיה. גושים בעלי מאפיינים מסויימים צריכים לעורר את תשומת הלב ומצריכים בדיקה רפואית מעמיקה יותר.
- גוש אשר אינו קטן בגודלו ואינו נעלם במהלך המחזור החודשי
- גוש אשר בעת מישוש מוצמד לעור או דופן בית החזה ולא ניתן לתנועה
- גוש מוצק, בעל צורה בלתי סדירה ורקמתו שונה במגע מיתר רקמת השד
- בדרך כלל, מישוש הגוש אינו מעורר תחושת כאב. במקרים רבים כאב מאפיין מצב שפיר, כלומר גוש שאינו סרטני, אך מצריך בדיקת רופא.
כ-75 אחוזים מנוזל הלימפה בשדיים, מתנקז בבלוטות הלימפה בבית השחי. לפעמים גושים קטנים וקשים למגע, המאובחנים בבית השחי יכולים להיות סימן לכך שסרטן השד התפשט לבלוטות הלימפה.
שינויים בשד
המצאות הגידול עשויה ליצור גומות וכיווצים על פני העור. כמו כן, אדמומיות, נפיחות, גירוד וחום המורגש בעת מגע, הם סימנים של סרטן שד דלקתי. ניתן להקל על הגירוד באמצעות משחות, קרמים או תרופות.
תסמינים מאוחרים
בשלבים מתקדמים יותר של מחלת הסרטן, כאשר הגידול מתפשט לחלקים אחרים בגוף, מופיעים תסמינים מערכתיים כמו: כאבי עצמות, בחילות, אובדן תיאבון, ירידה במשקל, צהבת, הצטברות של נוזלים מסביב לריאות (תפליט פלאורלי), קוצר נשימה, שיעול, כאב ראש, ראייה כפולה, חולשת שרירים ועוד.
השפעות נפשיות והתמודדות רגשית עם המחלה
חרדה יכולה להיות הרבה מעבר לתגובה רגשית אשר גורמת לקשיי שינה, אובדן תיאבון ועייפות יתרה. נשים רבות הסובלות מסרטן שד חוות דכאון ומתלוננות על מחשבות שליליות אשר משפיעות ומפריעות לניהול חיים תקינים. הדכאון הוא מצב שכיח ויכול להתרחש בכל עת במהלך האבחון, הטיפול או בסיומו.
עבור חולות רבות , שיחות עם נשים אחרות אשר נמצאות במצב זהה, הן דרך להתמודדות אשר יכולה לסייע במקרים של חרדה, בדידות ופחד. לצורך כך, קיימות קבוצות תמיכה לסרטן השד ברחבי הארץ.
