כמעט כל תהליך ממאיר בגוף עובר משלב של גדילה מקומית, לשלב של גדילה מפושטת בגוף, ושליחת גרורות. הטיפול במחלה גרורתית קשה בהרבה מהטיפול במחלה המקומית. כל עוד הגידול נותר מרוכז באזור יחיד בגוף – הסרה מלאה שלו יכולה להוביל לריפוי מוחלט של הסרטן, לעיתים ללא צורך באמצעי טיפול אחרים.
כריתה נרחבת כל האפשר, כולל רקמה בריאה מסביב לגידול, הכרחית לשיפור הסיכויים לריפוי. אבל – הסרה כזו של רקמה בריאה פוגעת בחולה, ולכן צריך למצוא את שיווי המשקל העדין שכולל סיכוי רב ביותר לריפוי, עם פגיעה מינימאלית בגופו של המנותח. לעיתים הבחירה נמצאת בידי החולה עצמו, והוא שצריך להחליט בין אופציות טיפוליות שעומדות לרשותו על הטווח שתואר.
ניתוח כריתת שד חלקי
ניתוח כריתת שד, ניתוח שנקרא מסטקוטומיה (mastectomy), היא אופציה טיפולית חשובה בסוגים שונים של סרטן השד. עם זאת, לעיתים ניתן להסתפק גם בכריתה חלקית של אזור בשד, ניתוח שנקרא לומפקטומיה (lumpectomy), או בטיפול BCT – טיפול לשימור השד.
מהלך הניתוח
ניתוח כריתת שד מתבצע בהרדמה מלאה. כהכנה לניתוח תיפגש האישה עם מרדים, שייקבע את סוג ומינון חומרי ההרדמה שישמשו בניתוח. לעיתים מייד בסמיכות לניתוח נעשה ניתוח לשחזור שד.
בחינה של הבלוטה הקרובה, המכונה "בלוטת הזקיף" (sentinel node), חיונית בקביעת הטיפול בחולה. דגימה מהבלוטה נשלחת לבחינה פתולוגית, כדי לבחון האם יש בה תאים ממאירים. לפעמים יש צורך בהסרה של קשרי הלימפה במהלך הניתוח, אם אכן מדובר במחלה שהתפשטה. נקזים מושארים באזור המנותח כדי לאפשר יציאת נוזלים ודם מהאזור, לזרז את ההחלמה, ולהקל על זרימת נוזל הלימפה ביד ובבית החזה.
כריתת שד כטיפול מונע
נשים כאלו נמצאות בסיכון גבוה לסרטן השד והשחלות, ודורשות מעקב מתמיד. חלק מהרופאים המטפלים בנשים אלו נוטים להמליץ על כריתה מונעת של השדיים והשחלות – שמונעת את התפתחות הסרטן לחלוטין. כמובן, שגישה זו תלויה מאוד ברצונה של האישה, ובהעדפותיה.
החלטה שכזו משתנה מאישה לאישה בעקבות תחושות, אמונות, רגשות, תפיסת גוף, רצון להרות באופן טבעי, ועוד. במקרים כאלו הניתוח המונע כולל כריתה מלאה של רקמת השד, ולא כריתה חלקית – סרטן השד יכול להתפתח ברקמת שד שתישאר אצל החולה, ולכן יש להסיר את שני השדיים באופן מלא.