הסיווג המודרני של סרטן שד לא מתבסס, כבעבר, על ניתוח של הרקמה במיקרוסקופ (תיאור היסטולוגי), אלא על מאפיינים תאיים ומולוקלריים של התאים הממאירים. הגורם החשוב ביותר לסיווג נכון הוא נוכחות של קולטנים להורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון, ונוכחות של הקולטנים ל – HER2. נוכחות של קולטני הורמונים מעידה על כך שהגידול רגיש לטיפול הורמונלי.
טיפול ביולוגי לסרטן שד
טיפול ביולוגי בסרטן מתמקד במטרה אחת בתא הממאיר, בניגוד לטיפול הכימותרפי המסורתי, הבלתי ספציפי. אחת מהתרופות הביולוגיות הראשונות שפותחו היא הרצפטין (Trastuzumab – Herceptin). תרופה זו פועלת על ידי חסימה של הקולטן HER2, באמצעות נוגדן המסונתז באופן מלאכותי.
כמה זמן לטפל בהרצפטין?
מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי The Lancet ניסה לבחון מה משך הזמן האידאלי לטיפול בהרצפטין לאחר אבחנה של סרטן שד, המבטא ביתר קולטנים של HER2. עד כה היה מקובל לטפל בחולות בהרצפטין למשך שנה אחת, אך לא ברור מה משך הזמן האידאלי לטיפול. מכיוון שתאים סרטניים נמצאים בגוף למשך זמן ניכר, ולעיתים קרובות לא ניתן לזהות אותם באמצעות הבדיקות הזמינות שעומדות לרשות הרופאים, ייתכן ויש הגיון בטיפול ארוך יותר. האם טיפול כזה יכול להיטיב עם החולות, ואולי למנוע חזרה מאוחרת של הסרטן?
החולות חולקו לשתי קבוצות, באופן אקראי. קבוצה אחת קיבלה טיפול בהרצפטין למשך שנה אחת, ואילו הקבוצה השנייה קיבלה טיפול ארוך יותר, למשך שנתיים. החוקרים ביקשו לבדוק האם נמצא הבדל בין הקבוצות ביחס לשרידות ללא המחלה (Disease free survival).
החוקרים מסכמים, שיעילות הטיפול החד שנתי בהרצפטין ברורה, והיא גם מומלצת בהשוואה לטיפול ארוך יותר בן שנתיים. נראה שטיפול כזה מספיק כדי להשיג את האפקט המקסימלי כנגד המחלה, בלי חשיפה מסוכנת, ללא הצדקה, לתופעות הלוואי של התרופה.