ביופסיה היא נטילת דגימה של רקמה. בביופסיה נלקחת חתיכה קטנה מאזור חשוד בגוף, ונבחנת על ידי פתולוג באמצעות מיקרוסקופ. דגימת הרקמה מעובדת לעיתים קרובות באמצעים שונים. "צביעות" שונות מדגישות מאפיינים שונים של הרקמה, ואמצעים מתקדמים של ביולוגיה מולקולארית מאפשרים אפיון מדויק של תאים שונים ברקמה, שחשוב מאוד באבחון מחלות רבות – ובייחוד בגידולים ממאירים בכלל ובסרטן השד בפרט, כפי שיוסבר להלן.
חשיבותה של ביופסיה כאמצעי לגילוי תהליכים ממאירים
פעמים רבות עומד הרופא מול השאלה האם גידול שהתגלה בגוף הוא גידול שפיר בלבד, שלא דורש טיפול אגרסיבי, או שמדובר בתהליך ממאיר שמצריך טיפול וגישה שונים לגמרי. ביופסיה מאפשרת אבחנה סופית ודפניטיבית בכמעט כל המקרים של גידולים ממאירים.
תאים ממאירים גם נראים ומרכיבים מבנים שאינם סדירים, והשונות בין התאים באותה רקמה גבוהה, בניגוד לתאים רגילים. תכונה זו של התאים הממאירים נקראת א-טיפיה (atypia).
כיצד עושים ביופסיה?
מה ניתן לגלות באמצעות ביופסיה?
כאשר מתגלה גידול בשד, קיימות כמה אפשרויות שונות למהותו של גידול זה. גידול בשד יכול להיות שפיר או ממאיר. בין הגידולים השפירים שיכולים להתפתח בשד אפשר למנות את הבאים:
גידולים שפירים של רקמת השומן בשד – ליפומה (lipoma), או של רקמת החיבור בשד – פיברואדנומה (fibroadenoma), או התרבות ושגשוג מוגבר של התאים – היפרפלזיה (hyperplasia). לעיתים מגלים שגוש בשד נובע מתהליך דלקתי או זיהום בשד, ולא מגידול ממאיר או שפיר.
גידול יכול להיות ממוקם בשכבה העליונה של תאי צינורות השד – קרצינומה במקום (carcinoma in situ). זה מצב טרום סרטני, שאחוזי הריפוי שלו גבוהים מאוד.
תהליך סרטני של ממש יכול להתפתח בתאים שונים בשד – בתאים שמרכיבים את צינורות ההובלה של הפרשת השד – ductal carcinoma, או בתאים שמרכיבים את הרקמה המייצרת והמפרישה – lobar carcinoma. ההבדל במקור התאים יכול לעזור לרופא לקבוע את הטיפול וגם להיות משמעותי בפרוגנוזה (הצפי לעתיד) של החולה. גם דרגת האלימות של הסרטן נקבעת בעזרת מראה התאים תחת המיקרוסקופ. כדי לזהות את השלב שבו נמצא הגידול הסרטני, לעיתים נלקחת גם דגימה של קשרי לימפה בסביבות הגוש הסרטני (ולעיתים – תוך כדי ניתוח להסרת הגידול). אבחנה של תאים סרטניים בתוך קשר הלימפה חשובה לדירוג השלב של התהליך הסרטני וקביעת הפרוטוקול הטיפולי.