בדיקת שד קלינית או CBE (ראשי תיבות של Clinical Breast Exam) היא בדיקה ידנית שמבוצעת על ידי כירורג שד. הבדיקה מיועדת לאבחן תסמינים חשודים שיש בהם כדי להעלות את החשש שהאישה סובלת מסרטן השד. עם זאת, לא מדובר על בדיקה שמאפשרת לאבחן את המחלה בוודאות מוחלטת.
במידה ומתגלה ממצא חשוד בשד אחד או בשני השדיים, ניתן להפנות את המטופלת להמשך בירור כשבדרך כלל מדובר על בדיקת ממוגרפיה.
בנוסף לכך, במהלך הבדיקה המבוצעת בשכיבה ובישיבה הרופא יכול לספק לנבדקת פרטי מידע חשובים בנוגע לשדיים שלה ולהסביר לה כיצד עליה לבצע את הבדיקה באופן עצמאי. הבדיקה לא כרוכה בכאב, היא מבוצעת באמצעות מישוש של השד והתבוננות בו ואינה פולשנית בשום צורה. עם זאת, ייתכן כי תתעורר אי נעימות קלה מעצם המפגש האינטימי עם איש המקצוע.
בנוסף לשדיים עצמם, במהלך הבדיקה ימשש הרופא גם את קשריות הלימפה בצוואר ובבתי השחי.
מי צריכה לעבור את הבדיקה?
בניגוד למשל לבדיקת ממוגרפיה שמומלצת לביצוע בקרב נשים בנות חמישים ומעלה או בקרב נשים בנות ארבעים ומעלה שסובלות מסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, בדיקת שד קלינית מומלצת עבור נשים בנות עשרים ומעלה. ההמלצה היא לגשת לביצוע הבדיקה אחת לשנה באופן קבוע. גם נשים שנוהגות לבדוק את השדיים שלהן בעצמן צריכות לעבור את הבדיקה וזאת משום שהבדיקה הקלינית נחשבת לאיכותית יותר מהבדיקה העצמית.
החשיבות של הבדיקה לאבחון מוקדם של סרטן השד
לפי הנתונים הסטטיסטיים העדכניים ביותר שיש בידינו כיום, נראה כי אחת משבע וחצי נשים תחלה במהלך חייה במחלת סרטן השד. בנוסף לכך, נראה כי עשרים וחמישה אחוז מהחולות אובחנו לפני הגיען לגיל חמישים.
החדשות הטובות הן שככל שהגידול מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה גבוהים יותר. במידה והמחלה מאובחנת בשלב המוקדם ביותר, סיכויי ההחלמה עומדים על תשעים ושניים אחוז וזאת בהשוואה לסיכויי ההחלמה שעומדים על שישים אחוז בלבד במקרים שבהם המחלה מאובחנת בשלב השלישי שלה.
על ידי ביצוע של בדיקת שד קלינית אצל רופא אחת לשנה ניתן לאתר את המחלה כבר בשלבים הראשוניים שלה (בשלב 0 לא ניתן לאתר את הגידול על ידי מישוש השד בלבד) ולהתחיל בטיפול המתאים.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
במהלך הבדיקה הרופא בוחן את מראה ומרקם השדיים. ייתכן כי הנבדקת תתבקש להרים את הידיים מעל הראש, ללחוץ אותן כנגד הירכיים או לשחרר אותן לצדדים. כמו כן, הרופא יבצע בדיקה יסודית של העור באזור השדיים על מנת לאתר שומות חשודות, פריחה או כל תסמין חשוד מכל סוג שהוא. בנוסף, ייתכן שהרופא יבחן את מצבן של הפטמות ויבדוק האם הן מפרישות נוזל כאשר מפעילים עליהן לחץ קל.
במידה ומתגלה גוש חשוד בשד הרופא ינסה לגלות האם ניתן להניע אותו ממקומו בקלות, לאפיין את הטקסטורה שלו, לבחון את גודלו ואת צורתו ועוד. את כל הממצאים של הבדיקה הרופא צריך לרשום מיד עם סיומה בתיק הרפואי של הנבדקת ולספק המלצות לביצוע בדיקות המשך או להמשך מעקב.
ההבדל בין בדיקת שד עצמית לבדיקת שד קלינית
בדיקת שד עצמית צריכה להתבצע אחת לחודש החל מגיל עשרים לעומת בדיקת שד קלינית שצריכה להתבצע לכל הפחות אחת לשלוש שנים. אמנם שמונים עד שמונים וחמישה אחוז מהגידולים בשד מתגלים בעקבות אבחנה עצמית, אבל במקרים רבים באמצעות בדיקת שד קלינית ניתן לגלות גושים שלא ניתן לגלות בקלות על ידי בדיקה עצמית.
