רבות אנו שומעים בשנים האחרונות בשבחן של הבדיקות המיועדות לגילוי מוקדם של סרטן השד וסוגי סרטן נוספים. הטענות בעד בדיקות אלו מדברות על כך שגילוי מוקדם מאפשר לטפל במחלה עוד בשלביה המוקדמים, להימנע מסיבוכים בטיפול והחשוב מכל- להציל חיים.
יחד עם זאת, בעשור האחרון החלו להישמע קולות הקוראים כנגד אותן בדיקות סקר לגילוי מוקדם. אם בהתחלה נתפסו קולות אלה כחסרי כל הגיון, הרי שהיום, בייחוד לאחר שבוצעו מחקרים בתחום, יותר ויותר אנשים בקהילה הרפואית והמדעית מתחילים לצדד בהם.
בדיקות הסקר לגילוי סרטן השד
כיום קיימות במערכת הבריאות מספר בדיקות שמוצעות לנשים בגילאים ובמצבים מסוימים לאיתור מוקדם של סרטן השד. כידוע, סרטן השד הינו סרטן מהקטלניים ביותר בקרב נשים (וכן בקרב מיעוט הגברים שיכולים גם הם לחלות במחלה) בגלל יכולתו לשלוח גרורות לאיברי הגוף השונים.
פעולות מסוימות עלולות לגרום למחלה להתפרץ למשל, שתיית אלכוהול ולכן, ההמלצה היא שנשים החל מגיל 20 יבצעו בדיקה עצמית של השדיים. הבדיקה העצמית אמורה להתבצע אחת לחודש והיא מבוססת על העובדה שכל אישה מכירה את מבנה גופה בצורה הטובה ביותר, והיא זו שיכולה להבחין בשינויים במבנה ומרקם השד שלה.
בדיקה נוספת שמוצעת ומומלצת לכלל הנשים הינה בדיקה ידנית ע"י רופא, בדרך כלל רופא נשים. בדיקה זו אמורה להתבצע אחת לשנה.
בדיקת הסקר המוכרת ביותר היא בדיקת הממוגרפיה. מדובר בצילום רנטגן של השד שמטרתו לאתר גושים שאינם תקינים ברקמת השד. ההמלצה היא לבצע בדיקה זו אחת לשנתיים לכלל הנשים שהן מעל גיל 50. לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, דהיינו, כאלו שבמשפחתן קרובה אחת או יותר מדרגה ראשונה שחלו בסרטן השד, מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנה והחל מגיל 40.
ניתן גם כן לבצע בדיקת אולטרסאונד לשד. בדיקה זו מומלצת לרוב לנשים צעירות מתחת לגיל 50 שכן מבנה השד שלהן הוא צפוף יותר ולא מאפשר קבלת תוצאה טובה בבדיקת ממוגרפיה.
השינוי בגישה
כפי שנאמר, בעשור האחרון החלו לצוץ מספר מחקרים שתוצאותיהן מראות שהגילוי המוקדם של סרטן השד לא בהכרח תורם לאפשרות לריפוי והחלמה.
בנוגע לסרטן השד, הראה אחד מהמחקרים כי למרות שבדיקת הממוגרפיה מגלה מידי שנה כ-138,000 גידולים סרטניים, בין 120,000 ל-134,000 מתוך אותם גידולים הינם בשלב קטלני בו שום טיפול לא יכול לעזור, או בשלב בו הגידול מתפתח כל-כך לאט, שאין טעם לטפל בו וייתכן כי גדילתו תיפסק.
לטענת החוקרים, מרגע שהתגלה הגידול אין הרופא יכול לשבת בחיבוק ידיים והוא מוכרח להציע טיפול. במקרים כמו אלו המובאים כאן, הטיפול לא יגרום לריפוי או לשיפור המצב אלא רק יגרום למטופלת להכיר את "חווית" הטיפולים הכימותרפיים והטיפולים הניתוחיים ותופעות הלוואי הקשות להן הם גורמים.
מחקר נוסף שהתבצע בתחום מצביע כי בדיקת הממוגרפיה אינה יעילה לנשים הנמצאות בשנות ה-40 לחייהן, וכי נשים מגיל 50 ומעלה הנמצאות בקבוצת סיכון, צריכות לבצע את הבדיקה אחת לשנתיים ולא אחת לשנה כפי שמומלץ כיום.
לא ניתן להתעלם מכך שצמצום בבדיקות הסקר לגילוי סרטן השד יוביל לחיסכון כלכלי גדול מאוד למערכת הבריאות, ולכן יש לתהות מהי המטרה העומדת מאחורי פרסומים אלו. דבר שטרם נעשה.
השפעת המחקרים על ההמלצות הרפואיות
עד כה לא נראה כי המחקרים הנ"ל הצליחו לעורר שינוי בגישה ובהמלצות הרופאים בארה"ב או בישראל. ההמלצות הרפואיות בגין אבחון מוקדם של סרטן השד נותרו כשהיו.
החוקרים שביצעו את המחקרים נוקטים בעמדה אופטימית,ומקווים כי הקהילה הרפואית תשכיל להבין שיש להחמיר עם הגישה בנוגע לבדיקות מוקדמות לאיתור סרטן. ידרשו מחקרים נוספים כדי להוביל לשינוי גישה בנושא וכדי להוכיח ששינוי גישה שכזה הינו יעיל.
ראו גם:
