מחקר: תמותה מסרטן השד וטיפול הורמונלי תחליפי

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

סרטן השד וטיפול הורמונליבמהלך השנים מאז שהרופאים הגניקולוגים החלו לחשוד כי טיפול הורמונלי תחליפי מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן שד, היה גם מי שהציע כי לקיחת אסטרוגן ופרוגסטרון הינם אמצעים יעילים בכדי לטפל בסימפטומים ובתסמינים של גיל המעבר (שלב המנאפאוזה) ואינם מזיקים או מסוכנים.

באופן כללי, הוסכם בין הרופאים השונים כי נשים אשר מקבלות הורמונים בכדי לנסות למנוע או לרסן את גלי החום וזיעת הלילה מגבירות את הסיכון לפתח את המחלה, וכך היו מחקרים רבים אשר הוכיחו כי סרטנים נשיים אלה הינם גורם תמותה עיקרי ומרכזי.

מחקר וניתוח נתונים חדשני מנסה להפריך את המיתוס אשר היה קיים עד היום, בדבר נמחקר זה התפרסם בכתב עת לנושאים אונקולוגיים (Journal of the National Cancer Institute) ומצא כי הפרוגנוזה להתפתחות סרטן בעקבות טיפול הורמונלי חליפי גבוה מהסיכון להתפתחות המחלה ללא הטיפול ההורמונלי. אולם, נשים אשר פונות לטיפול הורמונלי לא נוטות למות מסרטן השד יותר בהשוואה לנשים אשר לא נטלו את הטיפול ההורמונלי.

תוצאות המחקרים

עיבוד ואיסוף הנתונים החדשים נעשה על 70,000 נשים בגיל המעבר אשר השתתפו בניסויים קליניים רנדומליים במסגרת פרויקט בריאות האישה. הנשים אשר לקחו חלק במחקר אשר נטלו אסטרוגן ופרוגרסטרון היו בעלות סיכון גבוה לסרטן השד, ושיעור גבוה יותר של תמותה. באופן מקביל, נתוניהן של 90,000 נשים נוספות נחקרו ונאספו במחקר תצפיתני אשר עקב אחר נתוני הבריאות שלהן והטיפול ההורמונלי למשך 11 שנה.

בשונה מהמחקרים הקודמים, מחקר זה מצא כי נשים אשר טופלו בהורמונים במטרה להפחתת תסמיני המנופאוזה וחלו בסרטן השד, היו בעלות סיכון מופחת לתמותה מהמחלה, בהשוואה לנשים אשר חלו בסרטן השד אך לא קיבלו טיפול הורמונלי.

הפער בין המחקרים עלול לנבוע מההבדלים הניכרים בין נשים אשר מעורבות בניסויים קליניים לבין נשים המעורבות בניסויים תצפיתיים. לשם בדיקת סברה זו, נלקחו 41,000 נשים מהמחקר התצפיתני אשר הראו נתונים דומים לנשים אשר היו מעורבות בניסוי הקליני. כך, נתונים של נשים שלא השתמשו בטיפול הורמונלי כאשר הן השתתפו במחקר אולם לקחו אותו בעבר, לא נכנסו לממצאי המחקר.

גורם זה נמצא כגורם אשר עלול לסבך ולגרום לממצאים מורכבים מדי. התוצאות החדשות היו קרובות יותר בנתוניהם לממצאים המקוריים של המחקרים: הישרדות לאחר סרטן השד וטיפול הורמונלי דומה להישרדות לאחר סרטן השד ללא טיפול הורמונלי.

ניתוח הנתונים

למעשה, ההבדלים בין המחקרים, נובע לדעת החוקרים, ממבנה המחקר. כך נשים אשר נטלו הורמונים שנים רבות לפני שהן פיתחו או היו יכולות לפתח סרטן שד אגרסיבי, לא השתתפו במחקר הראשוני.  הממצאים החדשים מתייחסים רק לנשים שנוטלות אסטרוגן ופרוגרסטין (גורם מלאכותי של פרוגרסטרון) תעשייתיים או מלאכותיים.

נשים אשר עברו כריתת רחם יכולות לקחת רק אסטרוגן, פרוטוקול טיפולי אשר נראה כי אינו מעלה את הסיכון לסרטן שד. אולם נשים בעלות רחם חייבות ליטול גם אסטרוגן וגם פרוגסטין בכדי להימנע מהתפתחות של סרטן רירית הרחם.

כאשר מרכז בריאות האישה הוקם ב 1993, כ 40% מכלל הנשים בשלב המנופאוזה לקחו הורמונים. רבות מהן, כמו גם הרופאים שלהן, האמינו כי הן ירוויחו מהטיפול מבחינת צפיפות העצם, מחלות קרדיו וסקולריות ובריאות קוגניטיבית. המחקר הראה, במהלך השנים, כי עצם הטיפול לא אמור להיות מכוון למחלות אלה, מכיוון שהוא קשור לסיכון מוגבר לסרטן, וכך מספר המשתמשות בטיפול ירד בחצי, מספר אשר נשאר עד היום.

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו