מחלות ממאירות רבות, בייחוד סוגי סרטן המכונים "קרצינומות", נוטים לשלוח גרורות ולהתפשט דרך מחזור הלימפה וקשריות הלימפה בגוף.
מערכת הלימפה נועדה לסייע לגוף במאבק במחוללי מחלות זיהומיים, ולאפשר מקום מפגש ופעילות של מערכת החיסון עם פולשים זרים. בנוסף, מערכת הלימפה קשורה לניקוז נוזלים שיצאו ממחזור הדם ברקמות.
למרבה הצער, תאים ממאירים רבים מראים יכולת מיוחדת להיצמד ולהתפשט דרך דרכי הלימפה וקשריות הלימפה. לכן, זיהוי של קשר לימפה נגוע בממאירות הוא סימן ראשון לפריצה של גבולות הגידול המקורי.
למרות שנוכחות סרטן בקשרית לימפה לא זהה מבחינת המחלה למחלה ממארת גרורתית של ממש – יש בכך סימן מקדים למחלה כזו.
משמעות מעורבות של קשריות לימפה בגידול בסרטן השד
גם בגידולי שד התאים הממאירים נוטים להתפשט לראשונה דרך דרכי הלימפה. נוכחות של תאים ממאירים בגידול חשובה מכמה בחינות.
ראשית, בהגדרת השלב של סרטן השד (בדרגה חשובה מאוד לקביעת הטיפול) יש התייחסות משמעותית למעורבותן של קשריות לימפה. הגדרת השלב של סרטן השד נעשית על פי מערכת ה – TMN.
ה – N מתייחס למעורבות של קשריות לימפה. N0 – מציין קשריות לימפה שאינן מעורבות במחלה, N1 מיצג מחלה שמערבת קשרית בודדת, עם גרורה קטנה מ – 3 ס"מ, ו – N2 מתאים למעורבות של מספר קשריות לימפה, או גרורה גדולה מ – 3 ס"מ. קיימות גם שיטות אחרות לקביעת שלב ה – N ביחס למעורבות המערכת הלימפתית.
בדיקת מעורבותן של קשריות
הערכה של מעורבות קשריות לימפה בסרטן נעשית קודם כל בבדיקה הגופנית. בבדיקה ממשש הרופא קשריות לימפה בבית השחי, וגם מעל עצם הבריח, ובאזורים נוספים בגוף. קשריות לימפה חשודות הם קשריות קשות, גדולות ומקבועות. ניתן להבחין בקשריות נגועות גם בבדיקות הדמיה. בדיקות אלו אינן רגישות מספיק להערכת מעורבותן של הקשריות. כדי לבדוק באופן וודאי, יש צורך בבדיקה פתולוגית של הבלוטות.
במהלך הניתוח הראשוני להסרת הגידול (ניתוח משמר – למפקטומיה, או ניתוח כריתת שד – מסטקטומיה) בוחנים את קשרית הלימפה שמנקזת את הגידול. קשרית זו מכונה "קשרית הזקיף" – Sentinel node. זיהוי הקשרית נעשה בשתי דרכים שונות: על ידי הזרקת חומר רדיואקטיבי לגידול וזיהויו בקשריות לימפה, או על ידי הזרקת חומר צבע.
שיטות אלו נועדו לזהות את קשרית הלימפה הראשונה שמנקזת את הגידול – קשרית הזקיף. במידה וקשרית זו נגועה, יש חשש למעורבות של קשריות לימפה נגועות נוספות. במידה והקשרית הזו, כפי שהיא נדגמת בבדיקה פתולוגית, אינה נגועה בתאים ממאירים – אין מעורבות של קשריות לימפה בגידול.
בדיקת קשרית הזקיף נעשית תוך כדי הניתוח. במידה והתשובה הפתולוגית מראה, למרבה הצער, על סרטן בקשרית הזקיף, אז המנתח עורך כריתה של קשריות הלימפה בבית השחי – Lymph node axillary dissection.
פרוצדורה זו הכרחית להסרת כל שאריות הגידול מגוף החולה, אך היא לא נטולת סיבוכים. מכיוון שמערכת הלימפה מנקזת את הנוזלים שעוזבים את כלי הדם, הסרה של קשריות הלימפה יכולה לגרום לנפיחות ואגירת נוזלים ביד של הצד המנותח, עם הגבלה מסוימת בתפקוד.
קשריות לימפה נגועות וטיפול בסרטן
במידה ואכן התגלה שקשריות הלימפה מעורבות בסרטן השד, הפרוגנוזה (הצפי לעתיד) של החולה טובה פחות. למעשה, נוכחות של קשריות לימפה נגועות היא הפקטור המשמעותי ביותר לעתיד המחלה והסיכון לחזרתה.
לכן, חולים עם קשריות נגועות, גם אם מחלתם הוסרה באופן מלא לאחר ניתוח, ממשיכים לקבל טיפול כימותרפי משלים על פי פרוטוקולים ידועים. טיפולים כאלו (למשל בשילוב AC או CMF) נועדו להפחית את הסיכון לחזרתה של המחלה לאחר הניתוח.
