גילוי ואבחון מוקדם של מחלת סרטן השד

גילוי מוקדם של מחלת סרטן השדהקרנות מתייחסות לבדיקות בהן משתמשים כדי לאתר מחלה דוגמת סרטן, בקרב אנשים שאינם מציגים כל תסמינים. מטרת הבדיקות, כגון ממוגרפיה, היא לאתר סרטן לפני שהוא מתחיל לגרום לתסמינים.

סרטן השד נוטה לגדול ולהתפשט מעבר לשד, אך במקרים מסוימים, קיים סיכוי גבוה יותר לאתר אותו כשהוא עדיין קטן ומרותק לשד. גודל סרטן השד והמרחק אליו התפשט הם גורמים חשובים בניבוי התחזית לאישה עם מחלה זו.

רוב הרופאים סבורים כי בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן השד מצילות מידי שנה אלפי חיים, וכי חיי נשים רבות עשויים להינצל אם עוד יותר נשים ורופאים יבצעו בדיקות מוקדמות. בעקבות ההנחיות של אגודת הסרטן האמריקנית לגילוי מוקדם של סרטן השד, משתפרים הסיכויים כי הסרטן יהיה מאובחן בשלב מוקדם, ויטופל בהצלחה.

חשיבות גילוי מוקדם של סרטן השד

נשים בגילאי ארבעים ומעלה צריכות לקבל הקרנת ממוגרפיה מידי שנה, ולהמשיך לבצע את הבדיקה כל עוד הן נמצאות בבריאות טובה. למרות מגבלת הבדיקה, אשר עשויה להחמיץ מספר סוגי סרטן, ממוגרפיה עדיין נחשבת לכלי יעיל ביותר ובעל ערך להפחתת סבל ומוות מסרטן השד.

לנשים מבוגרות, ההקרנה צריכה להיות מבוססת על פי מצבה האישי של כל אישה, בהתחשב בבריאותה ומחלות קשות אחרות כגון אי ספיקת לב, מחלת כליות סופנית, מחלת ריאות חסימתית כרונית ודמנציה מתונה עד חמורה. הגיל לבדו אינו אמור להוות סיבה לביצוע ממוגרפיה רגילה. כל עוד אישה נמצאת במצב בריאותי טוב ונחשבת כמועמדת לטיפול, עליה להמשיך לקבל את הבדיקה.

גילוי סרטן השד בקרב נשים צעירות לעומת מבוגרות

נשים בגילאי עשרים עד שלושים, צריכות לעבור בדיקת שד קלינית (CBE), כחלק מבדיקה בריאותית שגרתית, על ידי רופא, לפחות אחת לשלוש שנים. לאחר גיל ארבעים, נשים צריכות להיבדק על ידי רופא מידי שנה.

בדיקת שד קלינית היא השלמה לממוגרפיה, ומעניקה הזדמנות לנשים ולרופא לדון בשינויים בשדיהן. בדיקות לגילוי מוקדם, וגורמים בהיסטוריה הרפואית של האישה, עשויים לתרום לסיכוי גבוה יותר להתפתחות סרטן השד.

קיימת תועלת לבדיקת שד קלינית זמן קצר לפני בדיקת הממוגרפיה. הבדיקה צריכה לכלול הדרכה לאישה על מנת שתכיר טוב יותר את שדיה, ותדע כיצד לבצע בעצמה בדיקות ידניות. הרופא מסביר לאישה על היתרונות והמגבלות של בדיקה זו ובדיקה עצמית, למרות שהסיכון לסרטן השד נמוך מאוד בקרב נשים בגילאי עשרים, והוא עולה בהדרגה עם הגיל. אישה צריכה לדווח באופן מיידי לרופא על כל תסמין חדש בשד.

מחקרים מראים כי לבדיקת שד קלינית יש תפקיד קטן באיתור סרטן השד, בהשוואה למציאת גוש במקרה, או פשוט מתוך מודעות עצמית גבוהה. חלק מהנשים חשות מאוד בנוח לבצע בדיקה זו באופן קבוע, והן לומדות לבצע גם בדיקות עצמיות מידי פעם, בגישה שיטתית.

כשאישה עוברת בדיקות קבועות, היא לומדת להבין כיצד השדיים שלה נראים בדרך כלל, ויכולה לחוש ולזהות בקלות רבה יותר סימנים או תסמינים המעידים על שינוי, כגון התפתחות גוש, נפיחות, גירוי בעור, כאבים בשדיים, כאבים בפטמה, שינוי צורת השד, אדמומיות, קשקשת על העור או על הפטמה, או הפרשות שונות שאינן חלב אם. עם כל גילוי של שינוי חריג, יש להיבדק בהקדם האפשרי על ידי רופא לצורך אבחון. יחד עם זאת, יש לזכור, כי במרבית המקרים, שינויים אלו אינם מעידים בהכרח על סרטן.

נשים בסיכון גבוה לסרטן השד

סיכון זה מבוסס על גורמים מסוימים בגללם צריכה אישה לעבור בדיקת MRI ובדיקת ממוגרפיה מידי שנה. הנשים הנמצאות בסיכון גבוה הן:

היסטוריה משפחתית – במקרה זה, קיים סיכוי של בין 20%-25% או יותר, כי סרטן השד יעבור במשפחה.

גנים – נשיאת הגן BRCA1 או הגן BRCA2 מהווים גורמי סיכון לסרטן השד. גם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כגון הורה, אח, אחות או ילד הנושא את הגן משפיעים על הסיכונים.

טיפולי הקרנות – אישה שעברה טיפולי הקרנות בחזה בגילאים שבין עשר לשלושים, נמצאת בסיכון.

ממוגרפיה

זוהי בדיקת צילום רנטגן של השד, שנועד לאבחן מחלות שד בקרב נשים עם תסמיני שד או שהבדיקה גילתה תוצאה חריגה. הקרנה רגילה מתבוננת על מחלות שד בנשים ללא תסמינים. כלומר, בקרב נשים שלא נראה שיש להן בעיות שד.

ההקרנה כרוכה בדרך כלל בשתי צפיות של צילומי רנטגן מזוויות שונות, של כל שד. נשים עם שתלים בחזה זקוקות ליותר צילומים על מנת לכלול כמה שיותר רקמת שד. נשים מיניקות עדיין יכולות לקבל ממוגרפיה, אך הממצאים כפי הנראה לא יהיו מדויקים למדי, היות ורקמת השד נוטה להיות דחוסה.

הבדיקה מבוצעת תחת הנחיות קפדניות לבטיחות תוך שימוש במינון הנמוך ביותר של קרינה אפשרית. נשים רבות מודאגות מהחשיפה להקרנה, אך רמת הקרינה בממוגרפיה מודרנית אינה מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לסרטן השד.

לבדיקה חדשנית ומהימנה לגילוי מוקדם לחצו פה >>>